שמים כחולים, קצת עננים ואני גבוה מעליהם. מרחף
לי בכדור פורח. לא לבד, אל דאגה, עם טייס מקצועי שמביט בי במבט חשדני, תוהה לגבי שפיותי.
"גבוה", הנחיתי אותו, "הכי גבוה
שאתה יכול! אני רוצה להתקרב אליו כמה שיותר. יש לי מספר דברים ללבן איתו".
וכך נסקנו מעלה מעלה, בדרך לפגישה.
ואז תלויים בין שמים וארץ שמענו בת קול:"הדר?
סחתיין על המאמץ. רק בודדים מעיזים לנסות להגיע לכאן וספורים מצליחים בזאת. לא רע בכלל".
"זה אתה? באמת?", שאלתי.
"אכן כן", הדהדה התשובה "וכצ'ופר
על שהעזת והגעת ועל המעשים הטובים שאתה זוקף לזכותך במהלך השנים, אני נותן לך משאלה
אחת שאגשים עבורך. איך אני בשבילך...?".
"וואוו", השבתי, "תודה! אני עובד
במפעל מסויים ואשמח לדעת אלו תאונות עלולות להתרחש, מתי, מי יהיה מעורב בהן וכו'. אם
אדע זאת, אוכל לעדכן אותם, הם יתכוננו ובכך ימנעו את התאונה".
"יפה, הדר. אני נפעם מכך שהקרבת את המשאלה
שלך למענם", השיב לי האל ואז הכתיב לי בפרטי פרטים תיאור מדוייק של חמש תאונות
הצפויות להתרחש במפעל השנה.
נרגש מעוצמת המפגש, הלום מהמידע שניתן לי ומנופח
חזה מהמחמאות שקיבלתי מריבונו של עולם, ירדתי אל הקרקע. נפרדתי לשלום מהטייס שנותר
מביט בי במבט תוהה ובפה פעור ואצתי אל המפעל.
בריצה נכנסתי אל חדרו של המנכ"ל:"לא תאמין
איזו מתנה יש לי עבורך! יש לי מידע מדוייק על כל התאונות שצפויות להתרחש כאן השנה.
אנחנו נוכל להתכונן אליהן מבעוד מועד ובכך למנוע אותן!".
זה הרגע לגילוי נאות:
לכל מי שתוהה לגבי שפיותי, אני חייב להתוודות – לא באמת פגשתי את אלוהים...
אבל תודו שיכול להיות נפלא ומועיל לחזות תאונות/תקלות
ולהתכונן להן.
אז איך ניתן בכל זאת לזהות את התרחיש העלול להוביל
לתאונות/תקלות?
האתגר הינו לעשות זאת באמצעות הדימיון. הדימיון
מאפשר לנו לצייר תרחישים שטרם קרו אבל עלולים להתרחש.
כלי ניהולי בשירות העובד המאפשר לו להכנס לתהליך
של דימיון מודרך לפני ביצוע המשימה הינו התמ"ל – תכנון מוקדם למשימה.
התמ״ל הוא ראשון בסט כלים המוביל את העובד
לזהות נקודות תורפה במשימה שהוא עומד לבצע ומאלץ אותו לחשוב ולמצוא את הדרך הנכונה
והבטוחה להתמודד איתן.
כך גם בלא פגישה עם אלוהים ובלא יכולת ניבוי העתיד, התמ"ל יסייע לכם במניעת
תקלות ותאונות.
